סיפורי מתחיל לפני 10 שנים, כאשר עבדתי כמחסנאי בחברת טקסטיל גדולה. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת בחברה, התחלתי להרגיש כאבים עזים בגב ובברכיים, אשר מנעו ממני את המשך עבודתי בחברה. עקב כך הוגש בפניי מכתב פיטורין ועבודתי הופסקה לאלתר. לאחר התייעצות עם רופא, הגעתי למסקנה פשוטה כי הסיבה לכל מכאוביי היא, העבודה הפיזית אשר נאלצתי לבצע בחברה.
בעודי ממתין בסבלנות לקבלת פיצויי פיטורים המגיעים לי על פי דין, נוכחתי לגלות כי עוד עובדים נוספים פוטרו בשל בעיות פיזיות דומות. קרוביי המליצו לי לשוחח על הנושא עם עו"ד, אשר המליץ לי להגיש תביעת עובד כנגד המעסיק. לאחר שאמרתי לו כי קיימים עובדים נוספים, אשר פוטרו בגין אותה בעיה גופנית, המליץ לי העו"ד להגיש תביעה יצוגית יחד עם שאר העובדים שפוטרו – עניין, אשר דרש ממני שכנוע ושיחה עם כל אחד ואחד מהם, על מנת להגיע להסכם מגובש ולהגשת תביעה ייצוגית כנד החברה בה עבדנו.
חלק מהעובדים חששו בהתחלה מהרעיון. עצר אותם הפחד שלא יקבלו פיצויי פיטורים מלאים, אשר מגיעים להם ממילא בגין משך עבודתם בחברה. ידעתי כי בכדי לנצח ולהשיג את המרב יהיה עליי לשכנע את רובם אם לא את כולם להגיש תביעה יצוגית לעומת תביעת עובד יחידנית, אשר תוגש על ידי ותהיה כרוכה בהוצאות רבות ותדרוש יותר משאבים. נוסף על כל הצרות, קיבלתי איומים מעו"ד החברה שכדאי לי מהר מאד לרדת מהרעיון של תביעה ייצוגית, אחרת אני זה שיסבול ולא רק מכאבים בגב.
בסוף הכל מסתדר!
הייתי על סף ייאוש וידעתי שללא תביעה יצוגית עם שאר המפוטרים, לא אגיע לשום מקום, ידעתי כי המאבק שלי כאדם בודד מול המערכת הוא דיי קלוש וכי תביעת עובד יחידנית לא תכפר על העוול שנגרם. כשראיתי שסיכויי קלושים הרמתי ידיים, והמתנתי בסבלנות עד שיגיעו אותם פיצויי פיטורים, על מנת שיהיה לי סכום התחלתי לשלם לעו"ד על שירותיו. בניגוד אליי, העו"ד לא התייאש ואמר לי שעדיין יש סיכוי להגשת תביעה ייצוגית, וזאת במידה ואצליח להסיר את החשש משאר העובדים.
ישבתי וחשבתי מה יכול לגרום לעובדים להסיר את החשש מליבם ולהגיש תביעה ייצוגית, על מנת להגדיל את הסיכויים לנצח ולהרוויח את המגיע לנו מעבר ובניגוד להגשת תביעת עובד יחידנית. לאחר תחקורים ותשאולים רבים, בתוך החברה ומחוצה לה, הגיע לאוזניי שמועה כי המנכ"ל של החברה מפריש מתקציב החברה סכום לא מבוטל לחייו הפרטיים. הבעיה הייתה – איך אני מוכיח את זה?!?!
למזלי מזכירתו של המנכ"ל ואני היינו ידידים מאד טובים גם מחוץ לשעות העבודה, לכן היא הועילה ברוב טובה להסכים ולהקליט את המנכ"ל בשיחה עם אשתו, כאשר הוא מבשר לה על אחד הסכומים שהוא העביר לחשבונה האישי בבנק. שמח וטוב לבב הייתי כאשר הבאתי את המידע היקר מפז לשאר חבריי העובדים, שכבר לא חששו ובשמחה גדולה הגישו כולם יחד תביעה יצוגית, אשר בסופה כל אחד ואחד מאיתנו קיבל פיצויי פיטורים מלאים, ואף בונוס על שעות נוספות.
