כדי לבחון האם במקרה מסוים הנזק שנגרם לאדם כלשהו עולה כדי רשלנות רפואית, בוחנים את התנהלות הרופא לפי סטנדרט של "הרופא הסביר" בנסיבות המקרה. החלטות של רופא סביר צריכות להיות מבוססות על ידע עדכני, על ספרות מקצועית מעודכנת, על ניסיון קודם בטיפול במקרים מסוג זה ועל הנורמות המקובלות באותה תקופת זמן בעולם הרפואה. במצב של אשה בהריון, נכנס מונח נוסף הרלבנטי לעניין והוא רשלנות רפואית בלידה. במהלך הלידה נעשה שימוש בחומרים שונים, כדי להקל על היולדת או כדי לסייע ללידה להתקדם, התקנת עירויים, שימוש במכשירים מסוימים לצורך הבאת הילד לעולם, כמו וואקום ואף יתכן מצב של ניתוח קיסרי.
המצב בשטח
אדם מן השורה לא תמיד יודע איזה רופא לבחור שיטפל בו, מהן השאלות שעליו לשאול את הצוות הרפואי והאדמיניסטרטיבי של המרפאה או בית החולים בו הוא מטופל. פעמים כה רבות, אדם רגיל, מקשיב למה שנאמר לו על ידי הרופא או המטפל ולא עולה בדעתו לערוך בירורים נוספים, או לקבל חוות דעת נוספת. בדרך כלל, אנשים, בין אם הם אנשים פשוטים או לא, מקבלים את דברי הרופאים וצוותם כדברי אלוהים חיים וסומכים על המערכת הרפואית שתטפל בהם בהוגנות ועל ידי שימוש במומחים הטובים ביותר.
אין ספק כי בהימצאם במצב של פערי ידע כה גדולים, אנשים כאלה אינם מסוגלים תמיד לדעת כי במקרה שלהם התרחשה רשלנות רפואית ורק אם הגיעו למצב של נזק שברור להם, יתכן ויפנו לעזרה מקצועית ויגלו כי לא טופלו כיאות ובהתאם לסטנדרטים סבירים. בזמן לידה ואף לפני הלידה, במהלך ההיריון, נערכות בדיקות שונות לאיתור פגמים גנטיים או מחלות כלשהן והכל על מנת למנוע רשלנות רפואית בלידה, פגיעה בעובר או כדי למנוע הולדה של ילדים שיסבלו ממחלות קשות. במהלך לידה, היולדת מצויה בדרך כלל, בכאבים עזים ותלויה בצוות הרפואי, במיילדת וברופאים המיילדים והמומחים שסובבים את תהליך הלידה. במצב כזה, מגיעה יולדת לבית חולים ליולדות ורוב הפעמים אינה יכולה לבחור את המיילדת או את הרופאים והיא תלויה לחלוטין במשמרות שנקבעו בבית החולים ובזמן שהחלה הלידה. דבר זה מכניס יולדת לסיטואציה שבה היא חסרה את ההיכרות המוקדמת עם הצוות הרפואי. כאשר מדובר בלידה ראשונה, המצב אף קשה יותר, שכן, היולדת, גם אם עברה קורס הכנה ללידה, אינה יודעת באמת כיצד תרגיש ועד כמה הלידה תתפתח למצב מסוכן עבורה או עבור התינוק.
