אני משמש מורה כבר יותר מ-15 שנה ורציתי שינוי. למדתי כלכלה, אני אוהב מאוד את התחום, את האדרנלין, את הפסיכולוגיה, אבל ב-5 שנים האחרונות בער לי לעבור מעולם החינוך אל "העולם האמיתי", רציתי לנהל תיקי השקעות, להתעסק עם אג"ח, ניהול סיכונים להגיש סקירת מאקרו, אבל בכל פעם שעמדתי לעזוב את עולם האקדמיה והחינוך, הסטודנטים גרמו לי להישאר.
לאחר 15 שנים, החלטתי לעזוב, זה היה מהלך לא קל ואני חייב לומר לא אהבו את זה כל כך אצלי במשפחה, במיוחד לנוכח הטלטלות החדות שהעולם הכלכלי עובר בעשורים האחרונים. הם לא שמחו על כך אבל גם לא ניסו לעצור אותי. השתדלתי להסביר לאשתי ולחבריי שחסרה לי ההתרגשות, ההתעסקות.
הולך לנהל תיקי השקעות… לא רק לדבר עליהם.
מצאתי לי עבודה בבית השקעות גדול במרכז הארץ כמנהל תיקי השקעות. הודעתי לממונים עליי שאני עומד לעזוב, הם לא שמחו, אבל שיחררו אותי. הימים הראשונים בעבודה החדשה היו בהחלט מסעירים עבורי: חלמתי הרבה זמן על אג"ח, סקירת מאקרו, ניהול סיכונים, ניהול תיקים, והנה זה התגשם. קצב העבודה היה שונה מאוד מזה שהיה באקדמיה, הייתי קם ממש מוקדם בבוקר וחוזר מהעבודה ממש מאוחר בערב. הילדים והאישה לא אהבו את הרעיון אבל ניסו לפרגן ולתמוך. כמובן שהמשכורת שהבאתי הייתה שמנה יותר, אבל העובדה שלא ראיתי את המשפחה האיבה גם עליי.
עברה לה שנה, עברו שנתיים, ולמרות שיש הבדל עצום בין ללמד כלכלה לבין לעשות כלכלה הלכה למעשה, התקדמתי בסולם הדרגות. הצלחתי בכלל לא רע בעולם המעשה, וזה היה מספק למדי, אך גם עדין מאוד. הייתה על גבי אחריות מאוד גדולה, חסכונותיהם של אלפי אנשים היו באחריותי, ועובדה זו לא נעלמה מעיני לרגע דל אחד. ועד כמה שאהבתי את כול העולם הזה של ניהול סיכונים, ניהול תיקי השקעות, סקירת מאקרו והתעסקות עם אג"ח, חשתי שהחסרונות מתחילים לעלות על היתרונות.
עברה לה עוד שנה, והפכתי מנהל מחלקה. כבר לא ממש התעסקתי עם כלכלה, עם ניהול תיקי השקעות, סקירת מאקרו, אג"ח, ניהול סיכונים כעת התעסקתי יותר בניהול. תחתיי היו 20 עובדים, היה לי משרד גדול יותר, נוף יפה יותר, והרבה פחות חופש. את הילדים שלי זכרתי בקווים כלליים, הודות לתמונות שהיו לי במשרד, אני ואשתי התרחקנו בכל פעם עוד קצת, ואת חבריי הטובים ביותר ראיתי לעיתים רחוקות מאוד.
חזרה לאקדמיה, חזרה לחיים, לאישה ולילדים.
בשנה הרביעית הבנתי שעד כמה שהעולם הכלכלי המעשי מרתק ומאתגר, אני לא רוצה להמשיך. אכן זכיתי למעמד טוב יותר, לעוד כסף, אבל לא היה לי מספיק זמן פנוי לבזבז אותו וליהנות ממנו. החלטתי לחזור לאקדמיה!
לצערי לא קיבלו אותי באוניברסיטה שבה לימדתי לפני שעזבתי על מנת לעבור ל"עולם האמיתי", אבל מאחר והיה לי ניסיון רב הן בחברת השקעות גדולה והן כמרצה, לא הייתה לי בעיה למצוא עבודה באוניברסיטה אחרת.
אחרי 4 שנים אינטנסיביות של עבודה קשה ותובענית, שמחתי לחזור לספסל הלימודים, חזרתי לאישה,לילדים, לחברים, ולא פחות חשוב מזה – חזרתי לעבודה מאוד מתגמלת ומספקת לחנך את דור העתיד, את הילדים.
