"אבא, אתה חייב לנסות רפואה אלטרנטיבית. זה לא מפריע או מנוגד לטיפול רפואי קונבנציונלי ועדיף להתחיל עם שניהם כמה שיותר מוקדם במקום לבזבז זמן מיותר". לפעמים אני תוהה איפה למד רמי, הבן שלי, להיות יעיל ויסודי כל כך, בטח לא ממני. אני אפילו לא שאלתי את הרופא למה הוא מתכוון כשהוא הודיע לי שמה שאני סובל ממנו נקרא כתף קפואה, פשוט לקחתי את המירשם ומיהרתי להסתלק מהמרפאה. "אתה זוכר כמה זמן לקח לך לצאת מאותה פציעה של גיד אכילס לפני כמה שנים" המשיך רמי, "לא הצלחת לצייר בישיבה, פיספסת תערוכה חשובה ובנוסף לכל, העצבים גרמו לך לפתח מיגרנה. תאמין לי, לאמא מגיע פרס ישראל על זה שהיא נשארה איתך אחרי התקופה הנוראה ההיא, אתה חייב לנסות ולהילחם בזה, אם לא בשביל עצמך אז בשבילה".
כתף קפואה, פשוט לחמם ולהגיש
הפעם, בניגוד למה שקורה בדרך כלל, הקדשתי לכל הנושא של רפואה אלטרנטיבית יותר מחשבה. רמי אמנם הטיף לי על אורח החיים שלי אחת לחודש והמושג כתף קפואה לא ממש גרם לי לחשוש, מקסימום להיות רעב. אבל הזיכרון של התקופה הארוכה בא הייתי מושבת בגלל אותה בעיה באיזור העקב שהרופא קרא לה גיד אכילס העבירה צמרמורות במורד גבי ובפעם הראשונה מזה שנים הרגשתי כאילו אני עומד לחטוף מיגרנה. כשראיתי את המבט המודאג בעיניה של אישתי שהגיע בסביבות שתיים בלילה וראתה אותי מנסה לצייר ביד שמאל ללא הצלחה, החלטתי באופן סופי לשמוע לעצתו של רמי.
רפואה אלטרנטיבית, זה כדאי
הסתבר שטיפולי רפואה אלטרנטיבית נראים אחרת לגמרי ממה שדמיינתי. רינת, המטפלת אמנם התעקשה לשוחח איתי ארוכות על המון דברים שלא נראו לי קשורים במיוחד לבעייה הספציפית שלי, כולל סקירה מקיפה של מה שאני קראתי לו אפיזודת גיד אכילס, עם התעמקות מיוחדת בתחושות שקדמו לכל התקף של מיגרנה. אבל מייד אחרי שסיימנו עם התחקור היא הסבירה לי מה לדעתה הגורמים למצב של כתף קפואה ואילו טיפולים יסייעו להתמודד עם המצב בדרך האפקטיבית ביותר. רוב הדברים שהציעה נראו לי הגיוניים לחלוטין, וגם אלו שלא, לא נראו מסובכים מדי. בשבועות הקרובים, בכל פעם שרמי בא לבקר, הריבים התכופים מסביב לשולחן ארוחת הערב התחלפו בחיוכים כשאישתי סיפרה לו איך אני ממלא אחר הוראותיה של רינת באדיקות ואני בתורי מספר לו על השיפור המהיר במצבי.
מיגרנה בצבעים
את התערוכה האחרונה שלי הקדשתי לרמי, ובתחילתה נשאתי נאום ארוך על התועלת האדירה של רפואה אלטרנטיבית כשאני מציף חלופות בפניה המוארות של אישתי ובחיוך הענק שפרוש על פניה של רינת אצלה ביקרתי באופן קבוע גם אחרי שאותה כתף קפואה הפסיקה להטריד אותי. אמנם הרגשתי שזו תערוכה מוצלחת במיוחד, אבל כשהיא נסגרה והסוכן שלי, בליווי מנהל הגלריה הגיעו להודיע לי שכל הציורים נמכרו, אפילו אני הייתי מופתע. "זה לא הכל", המשיך הסוכן שלי, "כל הציורים נמכרו אבל היו שניים שעוררו תשומת לב מיוחדת ונרכשו על ידי מוזיאון תל אביב לאומנות. "מיגרנה בצבעים" ו"אפיזודת גיד אכילס".
